סיפורו של ניב

בחודש יולי 1998 התגייס ניב לצה"ל. בשנתו האחרונה בגימנסיה הוא עבר קורס הכנה לצבא אשר כלל ריצות לילה ואימוני כושר מפרכים, זאת במטרה להתקבל ליחידה מובחרת. כך הגיע ניב ליחידת "דובדבן", כפי שרצה. במהלך שירותו עבר ניב קורס מ"כים, קורס סמלים וקורס בהדרכת קרב מגע. הוא יצא לפעולות מבצעיות רבות וביחד עם חבריו לצוות הצליח ללכוד מבוקשים רבים ולסכל פיגועים שהיו עשויים לגרום לאבדות קשות בקרב אזרחי מדינת ישראל. ניב היה אהוד מאוד על כלל הלוחמים בצוות וביחידה ותואר על-ידם כלוחם מסור ואהוב וכאיש צוות למופת. הוא בלט בשמחת החיים שאפיינה אותו, בעשייתו היומיומית וביכולתו לרתום אנשים למטרה משותפת. באוגוסט 2000 יצא ניב בפעם האחרונה לפעולה ללכידת מחבל מבוקש. מהפעולה האחרונה הזו ניב לא חזר.

נפילתו של ניב גרמה לצער רב והותירה חלל אדיר בלב כל חבריו הרבים ובני משפחתו. בחייו לא חסך ניב במאמצים לחנך לאהבת ארץ ישראל, כך גם את חניכיו בצופים.

​

לקראת גיוסו לצה"ל כתב להם ניב מכתב פרידה:

"…ניסיתי לתת מעצמי 100% בשבילכם, בהנחה שכל אחד ואחד מכם קלט רק 40% ממני עשיתי את שלי ומקווה ששיניתי בכם דברים מסוימים…בנוסף גם חיזקתי בכם ערכים לא מבוססים שכבר היו בכם, כמו עזרה לזולת, אמינות, תרבות שיחה, אהבת השבט ועוד… בתחום ההדרכתי אני מאמין ומקווה שהצלחתי להפוך אתכם למדריכי על…. ובעניין הנתינה רק שתדעו שההדרכה אתכם תרמה לי המון. הרבה זמן לא הרגשתי כזה מועיל כמו שהרגשתי במחיצתכם… באמצעות המשובים שלכם, התגובות שלכם, ההבעות שלכם, למדתי להשתפר ולהתייעל בפן הצופי, מה שהשפיע והועיל לי בחיי היומיום".

​

זכרו של ניב ממשיך לחיות דרך ערכים אלו בהם האמין, המטרות בהן תמך ומורשתו האנושית היפה.